פסק-דין בתיק ת"א 1445-10

הרקע

1.         עניינן של התביעה והתביעה שכנגד, בית צמוד קרקע ברחוב שמשון 11 בירושלים (להלן - הבית), שנמצא בבעלות התובע/הנתבע שכנגד (להלן - המשכיר), ואשר הושכר לנתבעים/ התובעים שכנגד (להלן - השוכרים) בהתאם להסכם שכירות מיום 5.1.09 (להלן - ההסכם).

2.         בהתאם להסכם, תקופת השכירות הייתה מיום 1.2.09 ועד 31.1.10, ודמי השכירות נקבעו לסכום של 10,000$ לחודש.

יצוין, כי מדובר בבית  מיוחד, אשר שוויו הוערך בסכום של 4,500,000 $.

3.         בסעיף 6.4 להסכם נקבעו פיצויים קבועים ומוסכמים מראש בסכום של 100$ עבור כל יום של פיגור בתשלום דמי השכירות, וזאת בנוסף ומבלי לגרוע מכל זכות אחרת העומדת למשכיר על פי הוראות ההסכם ועל פי כל דין.

4.         סעיף 6.5 להסכם קובע:

"הצדדים מדגישים כי חובת השוכר לשלם למשכיר מלוא שכר הדירה על פי הוראות הסכם זה, תחול גם אם מסיבה כלשהיא אשר אינה באחריות המשכיר יימנע הוא או שיימנע ממנו מלעשות בבית כל שימוש שהוא, או שהוא יעשה בו שימוש חלקי בלבד. למען הסר ספק מובהר כי במידה והמניעה תהא בשל גורם שאינו תלוי בשוכר ושימנע מעשית את המשך השימוש בבית באופן סביר, במקרה זה יהא השוכר פטור מתשלום דמי השכירות עד להסרת המניעה, ובאם המניעה לא תוסר תוך זמן סביר, יהיה רשאי כל אחד מהצדדים להביא הסכם זה לסיומו  המוקדם, מבלי שתהא לצד האחר כל טענה בעניין, ובמקרה זה תבוטל האופציה."        

5.         האופציה הנזכרת בסעיף 6.5 להסכם מתייחסת להסכם אופציה מתחדש,  אשר נחתם בין הצדדים במקביל להסכם השכירות, והמסדיר את תנאי רכישת הבית על ידי השוכרים, אם יחליטו לממש את האופציה  (להלן - הסכם האופציה).

            על פי הסכם האופציה, שצורף כנספח ב' לתצהירו של השוכר, היה על השוכרים לשלם למשכיר ביחד עם דמי השכירות גם סכום של 6000$ לחודש, כ"דמי אופציה" על חשבון רכישת הבית, ובסעיפים 5 עד 10 להסכם האופציה  הוסדרו תנאי מימוש האופציה או ביטולה , לפי העניין.

            כבר כעת יצוין, כי על פי  האמור בסעיף 3 לכתב התביעה,  שהוגש בסדר דין מקוצר ביום 14.1.10, הסכם האופציה בוטל , ולטענת המשכיר  - הוא אינו נוגע להליך שננקט על ידו לפינוי השוכרים מהנכס.

            עוד יצוין, כי השוכרים פינו בפועל את הבית  ביום 1.2.10, זמן קצר לאחר הגשת התביעה.

התביעה

6.         על פי כתב התביעה,  השוכרים איחרו בתשלום דמי השכירות, כמפורט בסעיפים 8-11 לכתב התביעה, עד שחדלו כליל מתשלומם , ועל כן נתבקש סעד של פינוי וכן סעד כספי של  תשלום דמי השכירות, לרבות הפיצוי המוסכם בשל האיחור בתשלומם.

            הואיל וכאמור השוכרים פינו את הבית ביום 1.2.10  - הפך הסעד של פינוי תיאורטי גרידא , ונותר למעשה הסעד הכספי בלבד.

7.         המשכיר דורש מהשוכרים סכום של 42,274 $  (156,414 ש"ח),  המורכב כדלקמן:

            24,274 $ - דמי שכירות עבור התקופה שבין  1.11.09  ועד  31.1.10;

            18,000 $ - פיצוי מוסכם בעבור האיחור בתשלום דמי השכירות, כמפורט בסעיפים  8-11 לכתב התביעה.

8.         ביום 7.3.10 ניתנה לשוכרים רשות להתגונן (בש"א 2047/10).

9.         לטענת השוכרים, הם אינם חייבים למשכיר דבר הואיל ועל פי חוות דעת מומחה שצורפה על ידם, המהנדס יעקב דינרמן (להלן - חוות דעת דינרמן) , הייתה מניעה משימוש סביר בבית כתוצאה מרטיבות חמורה, ועל כן, מכוח הוראת סעיף 6.5 להסכם, פטורים השוכרים מתשלום דמי השכירות .